|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
נתפסת נוהג בשכרות? דבר ראשון לא להילחץ, יש מה לעשות! ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין המתמחה בדיני תעבורה, ובפרט בכתבי אישום של נהיגה בשכרות, יכול להביא במקרים רבים לענישה מקלה מהקבוע בחוק ובמקרים מסוימים אף לביטול כתב אישום.
בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה משמעותית בענישת המבצעים עבירות תנועה. מגמה זו התפתחה לאור זאת כי הקטל הנוראי בדרכים.
חלק משמעותי ממדיניות ההחמרה זו היא השינוי בחוק בכל הנוגע לעבירת נהיגה בשכרות. השורה התחתונה לעניין זה היא קביעת המחוק לעונש פסילת מינימום, במילים פשוטות פסילה של רישיון הנהיגה לתקופה מינימלית של שנתיים ימים.
במאמר הבא ננסה להסביר מה מומלץ ומה לא מומלץ במפגש עם השוטרים בשטח במטרה למזער נזקים ככל שניתן ולהימנע מפעולות שיכולות להוות רועץ בניהול ההליך המשפטי בבית המשפט לתעבורה ומה המשמעות המשפטית של כל אחד מהשלבים אותם עובר הנהג במהלך הליך אכיפת עבירת נהיגה בשכרות, קריאה מהנה!
המסגרת החוקית בשל נהיגה בשכרות קבועה בפקודת התעבורה
סעיף 64 ב' לפקודת התעבורה קובע כי "שיכור" הינו אחד מאלה:
- מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על רכב.
- מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף של סם מסוכן.
- מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
- מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף המרבי שנקבע בתקנות לפי פסיקה (3).
מהו ריכוז האלכוהול המינימלי להרשעה על נהיגה בשכרות?
תקנה 169א' לתקנות התעבורה קובע כי ריכוז האלכוהול המותר בזמן נהיגה הוא:
ההגדרה של אדם שיכור בחוק הוא אדם שנתון תחת השפעת סמים או אדם שריכוז האלכוהול שנמצא בגופו עולה על המידה הקבועה בחוק קבועה בסעיף סעיף 169א' לתקנות התעבורה קובע כי ריכוז האלכוהול המותר בזמן נהיגה הוא :
בבדיקת דם – עד 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם.
בדיקת נשיפה – עד 240 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.
רף האכיפה עבירת השכרות השתנה בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים (תת"ע 11893/07 מדינת ישראל נ' עינת עוזרי) וכיום רף האכיפה עומד על 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.
מהו ריכוז האלכוהול המינימלי המותר לנהגים חדשים ונהגים מקצועיים?
בסעיף 64ב' לפקודת התעבורה חילק המחוקק את ציבור הנהגים לשתי קבוצות וקבע לגבי כל קבוצה הגדרה אחרת מי ייחשב לנהג שיכור.
סעיף 64ב (3א) קובע כי סוגי הנהגים שלהלן:
- נהג חדש.
- נהג שטרם מלאו לו 24 שנה.
- נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב בעבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רשיון הרכב עולה על 3,500 ק"ג.
- נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי.
קבוצה זו מוגדרת בלשון ז'רגון המקצועי “אוכלוסייה מיוחדת" והם יחשבו כ"שיכורים" אם בבדיקת נשיפה שנערכה להם נמצא אצלם ריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף, או אם בבדיקת דם שנערכה להם נמצא ריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם.
הקבוצה השנייה הם כל נהג המחזיק ברישיון נהיגה שאינו נמנה עם הקבוצה הנהגים שצוינה לעיל.
רגע זה לא הסוף..
האם נהג מלווה יכול להיות שיכור?
סעיף 64 ב' לפקודת התעבורה מגדיר מי נחשב "ממונה על הרכב" – אחד מאלה:
(1) מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב;
(2) מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי לפי סעיפים 12א1 או 12א2;
אדם לא יחשב מלווה בהיותו שיכור, כמו כן קיימת חובה על המלווה להסכים למתן דגימת נשיפה, שתן או דם. כאשר הטיפול במלווה זהה לטיפול השוטר בנהג חשוד בשכרות, והוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק העמדה לדין ובמקרה של הרשעה הרשעה שנתיים פסילת רישיון בפועל.
בתרחיש כזה בנוסף לכתב אישום מסוג הזמנה לדין שיונפק לנהג המלווה בגין נהיגה בשכרות כנגד הנהג החדש יוגש כתב אישום בגין נהיגה ללא מלווה.
נעצרתם במחסום שכרות? כללים עשה ואל תעשה במפגש עם השוטרים בשטח
ברחבי הארץ פרוסים מחסומים רבים של משטרת ישראל אשר מבצעים בדיקות שגרתיות לנהגים.
נהגים מתבקשים לבצע בדיקת שכרות מבלי שקיומו של חשד סביר לביצוע עבירה, כאשר חיוב זה חל גם כלפי מי שמוגדרים עפ"י החוק "ממונים על הרכב" קרי מורה נהיגה ומי המשמש מלווה לנהג חדש.
כמו כן במקרה של מעורבות בתאונת דרכים יתבקשו המעורבים בתאונה לבצע בדיקת שכרות ואף בדיקת לאיתור סם מסוכן בגופם.
נהג שנעצר במחסום שכרות עתיד להישאל מספר שאלות ע"י השוטר המחסום, תכלית השאלות הללו לסייע לשוטר במחסום לקבל אינדיקציה לשכרות מצד הנהג.
בין היתר ינסה השוטר לאתר האם נודף מפיו של הנהג ריח של אלכוהול, האם תגובות הנהג הן רציונליות, חזות חיצונית וכו', כאשר בסוף הליך מקדמי זה יתבקש הנהג לבצע בדיקת נשיפון.
האם חובה עלי לבצע בדיקת נשיפון?
ראשית נסביר מהו בכלל אותו מכשיר "נשיפון"? מדובר במכשיר אלקטרוני זעיר בגודל כף יד בעל פיה, אשר לתוכו נושף הנהג שנעצר לבדיקה, מכשיר זה משמש את משטרת ישראל לקבלת אינדיקציה ראשונית לכמות האלכוהול המצויה בגוף הנהג.
נבהיר מס' נקודות, ראשית הבדיקה בנשיפון אינה מדויקת כמו בדיקת דם או בדיקת ינשוף.
הנשיפון אינו מהווה כלי ראייתי להוכחת שכרות הנהג אינו משמש ראיה קבילה בבית המשפט להוכחת שכרות.
בנוסף, על השוטר חייב לבקש את הסכמת הנהג למתן נשיפה למכשיר הנשיפון כאשר עפ"י החוק הנהג אינו חייב לשתף פעולה ולתת נשיפה למכשיר הנשיפון.
עיכוב נהג החשוד בנהיגה בשכרות
כפי שכבר צוין בתחילת מאמר זה שוטר רשאי לבצע בדיקת שכרות לנהג גם ללא חשד סביר להיות הנהג שיכור או ביצוע עבירת תעבורה כלשהיא, אולם משך העיכוב במצב זה לא יעלה על חצי שעה.
בתרחיש בו התקבלה אינדיקציה לשכרות ממכשיר הנשיפון, רשאי השוטר לעכב את הנהג למשך עד 3 שעות וכי משעת העיכוב חלה על הנהג איסור לאכול, לשתות, לעשן או להכניס דבר לפיו או על לתום בדיקת השכרות.
חקירת הנהג בשטח
נהג שנעצר במחסום שכרות ביצוע בדיקת נשיפון וקבלת אינדיקציה ראשונית אלכוהול בגופו יעוכב וצפוי להיחקר בשטח! בין היתר ישאל שאלות קריטיות היכולות להשפיע על ניהול התיק בבית המשפט לתעבורה, חלק מהשאלות שנהג ישאל במחסום השכרות הן : האם שתה אלכוהול ? סוג המשקה? כמות והיכן?
חשוב לדעת שאין חיוב בחוק לענות על השאלות הללו!
בדיקת מאפיינים
"בדיקת מאפיינים" היא בדיקה שנועדה לקבוע מצב שכרותו של אדם על פי מאפיינים בהתנהגותו. הבדיקה נעשית על סמך התרשמותו הסובייקטיבית של השוטר ממאפייני התנהגותו של החשוד במצב של שכרות. בין המאפיינים להתנהגות במצב של שכרות נהוג למנות: עמידה לא יציבה, בהליכה על קו מתנדנד, הליכה בזיג-זג, מבחן הבאת אצבע לאף בעיניים עצומות, ריח אלכוהול והתנהגותו רדומה.
בדיקת המאפיינים נקראת כך משום שהיא משלבת בדיקה של מספר מאפיינים התנהגותיים של הנהג, במהלך הבדיקה יתבקש הנהג לבצע מס' פעולות פשוטות לכאורה על מנת שיהיה ניתן להתרשם ממצבו.
שלוש בדיקות מאפיינים..
- מבחן עמידה- עמידה בעיניים עצומות למשך 30 שניות, שהמטרה לבדוק האם הנבדק יציב.
- מבחן הליכה על קו ישר שהזרועות לצדי הגוף, בצעדים עוקבים.
- מבחן הבאת אצבע לאף כאשר הראש מוטה לאחור והשוטר מציין ימין או שמאל על מנת לבדוק האם הנבדק מגיב כהלכה.
הבדיקה מתועדת בכתב, יש לזכור כי בדיקת המאפיינים עשויה לשמש כראיה לצורך הוכחת אשמה בעבירת השכרות.
בדיקת מאפיינים היבט משפטי
נבהיר כי, בעבר בטרם כניסת הינשוף לשירות מבצעי היה ניתן להרשיע הנהגים בעבירת נהיגה בשכרות על סמך בדיקת המאפיינים שבוצעו להם.
נבהיר כי, בהתאם לפסיקה של ביהמ"ש העליון (בעניין "ארביב") קמה חובה על השוטר להסביר לנהג את המשמעות המשפטית הנובעת מהעובדה שכָשל בבדיקת המאפיינים וניתן להרשיעו על סמך התנהגותו בלבד לרבות העובדה שהוא יכול לנסות ולסתור את חזקת השכרות בכך שיבצע בדיקת מעבדה.
יובהר כי, ביצוע בדיקות המאפיינים אינו מעוגן בחקיקה, כישלון בבדיקה עלול להוביל להרשעה בנהיגה בשכרות, אתם רשאים לסרב, מבלי שיינקטו נגדכם סנקציות.
בדיקת הינשוף
מהו מכשיר הינשוף? מדובר מכשיר חשמלי המשמש את המשטרה לבצע בדיקה לאיתור של רמת האלכוהול בגופו של נהג החשוד בנהיגה בשכרות ע"י נשיפת אוויר.
בדיקה לאיתור אלכוהול בגוף הנהג באמצעות מכשיר הינשוף מתבצעת ע"י מפעיל מוסמך לתפעול מכשיר הינשוף ועל הנבדק קמה חובה לספק שתי נשיפות לתוך מכשיר הינשוף כאשר כל אחת מהן בנפח של ליטר אחד.
על המפעיל להסביר לנבדק את מטרת בדיקת ושחלה עליו חובה להיבדק מכוח החוק, כמו כן על המפעיל להסביר לנבדק כי אם יסרב לבצע את הבדיקה יראו אותו כי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. השוטר ידרוש את הסכמת הנבדק לביצוע הבדיקה ואף יחתים אותו.
נדגיש כי, על פי חוק חובה לשתף פעולה עם דרישת השוטר ולמסור דגימת נשיפה ותוצאותיה קבילות בבית המשפט.
האם מומלץ לסרב לבדיקת שכרות?
המסגרת הנורמטיבית בחוק קבועה בסעיף 64ד' (א) לפקודת התעבורה.
64ד. (א) סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור בפסקה (1) להגדרה “ממונה על הרכב” שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3).
סירוב למתן דגימה התפרש בפסיקה ענפה בבתי משפט לתעבורה ברחבי הארץ לאורך השנים .
ניתן אפוא לחלק באופן תאורטי את הסירוב לשניים, האחת סירוב בדמות אמירה מפורשת של הנהג כי הוא אינו משתף פעולה עם השוטרים בשטח, הקבוצה השנייה היא סירוב “בהתנהגות” ועל כך נפרט בהמשך.
כפי שציינו אמירה מפורשת של הנהג כי הוא אינו משתף פעולה עם השוטרים בשטח יכולה להוביל להרשעה בבית משפט, עם זאת נציין באותה נשימה כי אין מדובר בסוף פסוק.
לא פעם נהגים סבורים כי ישתפו פעולה ועם השוטרים בתחילת ההליך, אך כאשר יבקשו לנשוף אוויר למכשיר הינשוף לא ינשפו כלל או נשפו כמות אוויר שאינה מספקת לקבלת תוצאה, יכולה לסייע להם בצורה כזו או אחרת בעתיד.
סברה זו שגויה, עשרות רבות של מקרים כאלה הגיעו לפתחם של בתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ, ההמלצה של משרדינו היא שנכון וראוי לתת דגימה במכשיר הינשוף ולקבל תוצאה כלשהיא המעידה על נהיגה בשכרות או לאו ולאחר מכן להתמודד עם המשמעויות המשפטיות הנלוות.
בתי המשפט בפסקי דין רבים קבעו כי סירוב לא חייב להתפרש כאמירה מילולית מצד הנהג, גם התנהגות מתחמקת יכולה להוות סירוב.
הסכמה לכאורה למתן דגימה, אך אי מתן דגימה בצורה מתחמקת בדמות אי מתן כמות מספקת של אוויר או טענה בדבר בעיה רפואית כזו או אחרת ללא סימוכין, יראו את הנהג כי מסרב לבדיקת שכרות.
לכן ההמלצה הטובה ביותר היא לשתף פעולה ולתת דגימה אויר למכשיר הינשוף.
משמעות הסירוב
נבהיר כי הסברת משמעות הסירוב לנהג מעוגנת בחקיקה, סעיף 64 (ב') לפקודת התעבורה קובע כי, על שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, חובה עליו להודיע לו בדבר מטרת נטילת הדגימה, בנוסף עליו יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה.
במילים פשוטות, לצורך הרשעה יש צורך בתיאור מפורט של השוטרים בשטח בנוגע לאופן ההסבר שניתן לנהג, הכולל בין היתר כיצד לבצע את הנשיפות למכשיר ואם ניתן לנהג הסבר בדבר המשמעויות המשפטיות שבסירוב.
נושף אבל לא מספיק ..
הרבה נהגים שוגים בהתנהגותם מכשילים את הבדיקה, הדוגמה השכיחה ביותר היא אי מתן כמות מספק של אוויר למכשיר הינשוף. כפי שכבר ציינו, בתי המשפט לתעבורה בארץ פסקו כי כי ישנן חובות נוספות המוטלות על השוטרים בזמן ביצוע בדיקת השכרות כגון, ציון לוחות הזמנים בהם נעצר הנהג, עיכובו, והתרשמות המתוארת בלשונם כיצד בפועל בוצע ההכשלה וכיצד פירשו את ההכשלה כמכוונת.
התנהגות מתחמקת ומכשילה שברור שהיא כזו, יכולה להוות סירוב המקימה את החזקה האמורה.
נבהיר כי, גם אם הנהג מסכים לתת דגימה של אוויר למכשיר הינשוף, אך בפועל מתחמק ומכשיל כל אפשרות לבדיקה, נחשב הדבר לסירוב.
פסילת מינימום במקרה של הרשעה בבית משפט בעבירת של נהיגה בשכרות
סעיף 39א' לפקודת התעבורה מטיל עונש מינימלי על נהג שנקבע לגביו כי ביצע עבירה של נהיגה במצב שכרות. העונש המינימלי לנהג כזה הוא לא פחות משנתיים שלילת רישיון בפועל! להלן ציטוט הסעיף:
39א. הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו בנוסף לכל עונש אחר פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
ענישה בבתי המשפט לתעבורה הלכה למעשה
הרשעה בנהיגה בשכרות בבית משפט, תוביל את היושב בדין להשית על הנאשם לפסילת רישיון נהיגה לתקופה של מינימום שנתיים ימים בהתאם לקבוע בחוק זאת לצד רכבי ענישה נוספים בדמות פסילת רישיון על תנאי, קנס כספי, התחייבות להימנע מביצוע עבירה דומה בעתיד ואף מאסר על תנאי.
כאשר עסקנן בעבירה שכרות חוזרת רף הענישה עולה משמעותית ועמדת התביעה המשטרתית היא לרכיבי ענישה בדמות מאסר בדרך עבודות שירות, שירות לטובת הציבור ואף במקרים מסוימים למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
מדוע חשוב לקבל ייצוג עורך דין תעבורה מומחה
חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין מומחה לתעבורה מכיוון שמדובר באחת העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה ועמדת המשטרה היא לענישה מחמירה ביותר.
לכן, חשוב מאוד לפנות לעורך דין תעבורה מומחה כדי שיבחן היטב את חומר הראיות בתיק ונסיבות האירוע.
משרדינו בעל ניסיון עשיר וייצוג בעבירות שכרות בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ.
במידה הוגש כנגדכם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, פנו עוד היום למשרדינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות !
התקשרו עוד היום לטלפון קווי: 03-9393060 או השאירו פרטים בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך.
