עבירה נהיגה ללא רישיון נהיגה, מחולקת בפקודת התעבורה למספר קטגוריות, כאשר ישנו שוני מהותי בחומרת העבירה כאשר הדבר מתבטא ברכיבי הענישה המושתים על נהג המורשע בדין בכל אחת מהקטגוריות כפי שיפורט בהמשך מאמר זה.
הקטגוריה הראשונה: נהיגה בלי רישיון כלל – בלתי מורשה לנהיגה
מדובר במקרים בהם אדם נתפס נוהג ברכב מבלי שהוציא רישיון נהיגה מעולם, בז'רגון המקצועי נהג זה מוגדר "כבלתי מורשה לנהיגה", עבירה זו מוסדרת בסעיף 10א' לפקודת התעבורה הקובעת בזאת הלשון כי:
"לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, לא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרישיון זולת אם פוטר מחובת רישיון נהיגה ובמידה שפוטר." במילים פשוטות, חל איסור בחוק על אדם לנהוג ברכב, אלא אם הוא מחזיק רישיון בתוקף, התקף לאותו סוג רכב.
טווח ענישה בבית משפט לתעבורה בגין נהיגה ללא רישיון בכלל
נבהיר כי, מדובר בעבירה ששופטי בתי המשפט לתעבורה לא מחבבים בלשון המעטה, המובילה להשתת רכיבי ענישה חמורים. עוד נציין כי במידה ונהג מורשה בעבירה זו, לשון החוק מחייבת את השופט היושב בדין להשית עליו מינימום שלושה חודשי פסילה זאת בנוסף לרכבי ענישה נוספים כוללים בדרך כלל פסילת רישיון נהיגה על תנאי, מאסר על תנאי, התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה ועוד.
עם זאת ראוי לציין כי, בפרקטיקה עמדת התביעה המשטרתית באישום מעין זה המוכר במחוזותינו הינה לפסילת רישיון הגבוהה מהפסילה המינימום הקבועה בחוק ודרישתם תהיה לפסילה רישיון נהיגה לפרק זמן ארוך יותר מהקבוע בחוק בהתאם לנסיבות האירוע, עברו התעבורתי של הנאשם ונסיבותיו האישיות וכו'.
גם ככה אין לי רישיון מה הנפקות שבפסילת רישיון נהיגה שממילא לא קיים..
אני נשאל לא מעט בתרחיש בו קטין שאינו מחזיק ברישיון נהיגה נתפס נוהג ברכב מבלי שהוציא רישיון נהיגה מעולם, "מה כבר יכולים לעשות לי? לפסול לי רישיון נהיגה שאין לי"
נבהיר כי רכיב פסילת הרישיון שמוטל על נהג שהורשע בעבירה נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, תחל ברגע שהנהג יוציא רישיון נהיגה! והפסילה תחל לאחר הפקדת רישיון הנהיגה בבית המשפט.
בנוסף נציין כי עבירה זו מנויה בתופסת השלישית לפקודת התעבורה ומובילה לביצוע אמצעי תיקון ע"י משרד הרישוי בדמות מבחן עיוני (תיאוריה) ואף מבחן מעשי (טסט) שעל הנהג שהורשע לבצע בתום ריצוי הפסילה.
ככלל, אדם שנפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה ע"י ערכאת שיפוט או כל גורם אחר כגון רשות הרישוי או פסילה מנהלית של קצין משטרה, מחויב להפקיד את רישיון הנהיגה שלו.
במידה ואין ברשותו רישיון נהיגה, עליו להפקיד תצהיר בו הוא מצהיר כי הוא אינו מחזיק רישיון נהיגה ולהפקידו במזכירות בית המשפט.
כל עוד לא הופקד רישיון הנהיגה/ תצהיר – תקופת הפסילה לא תתחיל להימנות כמו כן במידה ונהג יתפס נוהג מדובר בעבירה של נהיגה בפסילה.
הקטגוריה השנייה נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו בתוקף.
בתי המשפט לתעבורה סיווגו את העבירה הזאת "כעבירה טכנית" כאשר הטעם לכך שאין חולק שמסוכנות הנובעת מאדם שלא החזיק ברישיון נהיגה מעולה גבוה עשרות מונים מנהג שמחזיק ברישיון נהיגה ומסיבה כלשהיא נמנע לחדשו.
בדרך כלל הקושי בחידוש הרישיון נובע מטעמים כלכליים גרידא, עם זאת אין להקל בעבירה זו וכאשר טווח הענישה היינו בהלימה ישירה לפרק הזמן שהנהג לא חידש את רישיונו.
המשוואה היא פשוטה דהיינו ככל שפרק הזמן שרישיון הנהיגה פג תוקפו ארוך יותר, כך העונש יהיה חמור יותר.
טווח ענישה בבית משפט לתעבורה נהיגה ללא רישיון בתוקף
העבירה מתחלקת למס' קטגוריות:
1. תוקף רישיון הנהיגה פקע וטרם עברו 6 חודשים מיום פקיעת תוקפו במקרה זה הנהג יקבל דו"ח עם 8 נקודות ו – 250 שקל קנס.
2. תוקף רישיון הנהיגה פקע מעל 6 חודשים ועד שנתיים במקרה זה הנהג יקבל דו"ח עם 8 נקודות ו – 250 שקל קנס.
3. תוקף רישיון הנהיגה פקע מעל שנתיים במקרה זה הנהג יקבל דו"ח מסוג הזמנה לדין ובמידה ויורשע בעבירה זו ירשמו לחובתו 8 נק' חובה.
נהגים חדשים שימו לב!
קיימת החמרה בחוק בנוגע לנהגים חדשים שלא חידשו רישיונם ונוהגים ללא רישיון נהיגה בתוקף כאשר בתרחיש בו רישיון הנהיגה של נהג חדש פקע מעל 6 חודשים הדבר יוביל להנפקת דו"ח מסוג הזמנה לדין.
הקטגוריה השלישית התרת נהיגה לבלתי מורשה
בראשית הדברים נסביר מהי עבירה התרת נהיגה לבלתי מורשה.
האישום המיוחס לנאשם הוא, שאפשר לאדם אחר שהינו בלתי מורשה לנהיגה לנהוג ברכב מבלי לבדוק האם לאותו אדם יש רישיון נהיגה ישראלי, לחלופין האם הוא מחזיק ברישיון נהיגה מתאים לכלי הרכב עליו התיר לו לנהוג.
עבירה התרת נהיגה לבלתי מורשה, מצוינת בפקודת התעבורה בשני סעיפים חוק. מהותם אמנם זהה עם זאת ישנו שוני מהותי בנטל המוטל על המאשימה בדבר הוכחת יסוד העבדותי לצורך הרשעת הנאשם ורכיבי הענישה מקרה של הרשעה.
מקור חקיקה ראשון
סעיף 10 ב' ל על רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לנהוג בו
10 (ב) בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.
מקור חקיקה שני
סעיף 36ב' (ג) לפקודת התעבורה, קובע כי בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רישיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה, מאסר חמש שנים עם או בלי קנס ובנוסף לכך, פסילה מקבלת רישיון או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.
השוני בסעיפים המצוינים בפקודת התעבורה מתבטא בשני אופנים:
- הוכחת יסודות העבירה בכל אחת מהעבירות וחריג לאחריות הפלילית.
- רכיבי הענישה.
הוכחת יסודות העבירה:
סעיף 10 ב' ל על רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לנהוג בו
סעיף זה מסווג כעבירה מסוג אחריות קפידה בדומה למרבית עבירות המצוינות בפקודה ובתקנות התעבורה המסווגות כעבירות מסוג "אחריות קפידה" (מלשון קפדנות)
מדובר עבירה שבה די להוכיח כי התקיים היסוד העובדתי בלבד כלומר הוכחה כי הנהג ביצע פיזית את המעשה מהווה עבירה ואין צורך להוכיח יסודות נוספים לצורך הרשעת הנהג כגון יסוד נפשי או רשלנות.
כמו כן יש לציין כי לסעיף זה יש חריג לסעיף קובע חריג לאחריותו של בעל הרכב והיא שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא ינהג ברכב
לעומת זאת סעיף 36ב' (ג) לפקודת התעבורה חמור יותר מסעיף 10 ב' לפקודת התעבורה, קובע כי בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רישיון נהיגה לאותו סוג רכב.
בתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ פסקו כי המחוקק חוקק סעיף זה למקרים חמורים יותר בהם התרת הנהיגה לבלתי מורשה הייתה במודע ולא כתוצאה מרשלנות רגעית שאין בה כדי לסווג את התרת הנהיגה למודות.
טווחי ענישה לכל אחד מסעיפי החוק?
כפי שציינו קיים שוני מהותי בהוכחת רכבי העבירה לצורך הרשעת הנהג, בנוסף ישנו שוני מהותי בטווח הענישה בין שני סעיפי העבירה.
10 (ב) – במידה והנהג מורשע בעבירה זו הוא צפוי למינימום 3 חודשי פסילה בפועל היות ומדובר בעבירה המנויה בתוספת הראשונה לפקודת התעבורה, זאת בנוסף לרכיבי ענישה נוספים בדמות פסילה על תנאי וקנס כספי.
בנוסף עבירה זו מצוינת בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה המקנה לקצין משטרה סמכות לפסול את רישיון הנהיגה של בעל הרכב לפרק זמן של 30 ימים ובמידה ומודבר בעבירה חוזרת בשלוש השנים האחרונות.
לעומת זאת סעיף סעיף 36ב' (ג) לפקודת התעבורה החמור יותר העונש הצפוי למי שהתיר ביודעין לאחר לנהוג ברכבו כשהוא אינו מורשה לנהיגה הינו עונש מאסר בפועל של שלוש שנים ואם היה האדם שהותרה לו הנהיגה קטין מתחת לגיל קבלת רישיון, אזי עונש מאסר של 5 שנים, בצד המאסר צפוי אותו אדם לעונש של פסילה בפועל למשך 3 שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.
עם זאת יצוין כי מדובר בענישה שאינה שכיחה בבתי המשפט לתעבורה השונים ברחבי הארץ וישנו פער משמעותי בין בין הענישה הקבועה לפקודה לבין מה שנפסק הלכה למעשה "בשטח".
אין כיסוי ביטוחי..
במידה והנהג שעשה שימוש ברכב לא היה מורשה, הרי שהביטוח לא מכסה אותו במקרה של תאונה. בהתאם לכך במידה ונהג הרכב או כל צד שלישי נפגע בתאונה, חברת הביטוח תתנער משיפוי כספי של המעורבים.
היזהרו משיבוש הליכי חקירה..
מקרה נוסף שפורסם בתקשורת בדבר האב התיר לבנו לנהוג במכוניתו כשהוא יושב לצדו במגרש חנייה, לפתע הגיע לאזור ניידת משטרה החלו לנסות להתחלף במקומות. דבר שהוביל לכתב אישום הכולל בתוכו סעיף של שיבוש בהליכי חקירה.
אז מה עושים?
מס' כללי ברזל על מנת להימנע ממעורבות בתרחיש שבנקל יכול הוביל להרשעה בפלילים, החלטתם לתת את מפתחות הרכב לחבר וודאו מראש שיש ברשותו רישיון נהיגה מתאים לכלי הרכב והוא בתוקף! בשום פנים ואופן לא נותנים לילד קטין לנהוג ברכב, הקפידו לאכסן את מפתח הרכב הרחק מהישג ידם של הילדים.
לסיכום:
מדובר באחת העבירות החמורות הקבועות בחוק, כמו כן בתי המשפט לתעבורה רואים בעבירה זו בחומרה רבה, יחד עם זאת נוכחות עו"ד תעבורה לצדכם יכולה להפוך את הקערה על פיה והיא בגדר חובה!
משרדנו מעניק ליווי וסיוע משפטי לנהגים אשר הוגש כנגדם כתבי אישום בדמות נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף או אישום בדמות התרת נהיגה לבלתי מורשה ועוד,
מוזמנים ליצור קשר עכשיו! 03-9393060, 050-6676664 טלפון למקרה חרום
עמית קדם – 
משרד עורכי דין תעבורה.