|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש תשכ"ט – 1969) מאפשרת למשטרת ישראל לחלט רכוש, בין היתר, אם ברכוש נעברה עבירה או אם הרכוש שימש אמצעי לביצוע העבירה.
במקרים בהם מיוחסים לנאשם עבירות תעבורה חמורות, או שהעובר אותן הוא עבריין מועד דהיינו בעל עבר תעבורתי מכביד, קיימת סמכות בחוק לבקש את חילוט הרכב בו בוצעה העבירה לכאורה.
סעיף 32(א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע:
"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".
מטרת החילוט היא, בין היתר, לשלול את התמריץ לביצוע עבירות ובכך להביא להרתעה.
התכלית העיקרית לחילוט רכב כאמצעי אשר שימש לביצוע עבירה הינה מונה שלושה רבדים – עונשית, הרתעתית או מניעתית.
כלי רכב שאשר תוגש גינן בקשה לחילוטם הם כלי רכב שנעשו בהם מיוחס לנאשם ביצוע עבירות חמורות כאשר נסיבותהן חמורות אף הן.
בגין אלו העבירות תישקל בקשת חילוט הרכב?
1. הפקרה, תאונת פגע וברח מסוג פשע בלבד סעיף 64 א לפקודת התעבורה.
2. נהיגה ברכב ע"י בלתי מורשה – סעיף 10א וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה.
מי שלא הוציא מעולם רישיון נהיגה ונתפס נוהג בפעם השלישית במרוצת שלוש שנים.
3. נהיגה בשכרות/ סמים – מי שנתפס נוהג בשכרות בפעם השלישית במרוצת חמש שנים.
4. נהיגה בזמן פסילה סעיף 67 לפקודת התעבורה- מי שנתפס נוהג בפעם השלישית במרוצת שלוש שנים
5. נהיגה במהירות קצה עבירה על תקנה 54(א( לתקנות התעבורה דרך בין עירונית – נהג שנתפס נוהג במהירות העולה על 200 קמ"ש ובעברו נתפס פעם אחת נוהג במהירות חריגה במרוצת השנתיים האחרונות. דרך עירונית – נהג הנתפס נוהג במהירות העולה על 150 קמ"ש ובעברו נתפס נוהג במהירות חריגה במרוצת השנתיים האחרונות.
6. עבירת משקל יתר (משאיות) בניגוד לתקנה 85 לתקנות התעבורה- מי שנתפס נוהג במשקל חורג מעל 50% בפעם השניא במרוצת שנתיים.
נדגיש כי, אין מדובר ברשימה סגורה, בנוסף לעבירות המצוינות בטבלה יחידת התביעות יכולה לשקול חילוט כלי הרכב בעבירות נוספות ככל שהיא תמצא לנכון בשים לב לנסיבות האירוע, סוג העבירות שבוצעו וכו'.
הליך חילוט כלי רכב יישקל רק כאשר עסקינן בתיקים פליליים או מעורבות בתאונות דרכים בהם בוצעו עבירות בנוסף תעבורה חמורות.
בפרקטיקה, בקשה לחילוט רכב אשר שימש לביצוע העבירה תוגש בתיקים המסווגים כתיקים פליליים בהם בוצעו עבירות תעבורה חמורות.
שאלת מיליון הדולר האם ניתן לחלט רכב של נאשם שאינו רשום כבעלים של הרכב במחשבי רשות הרישוי?
התשובה לכך היא חיובית, במסגרת הליכי החקירה על היחידה החוקרת לבחון הימצאותן של ראיות הקושרות בין החשוד לרכוש ובין הרכוש לעבירה האם נרכוש ששימש לביצוע נעבירה, אפשר אותה וכו'.
נדגיש כי, הקשר בין הרכוש לעבריין אינו נבחן על פי הרישום בלבד, אלא לפי היבטים נוספים, כדוגמת שליטה ושימוש בפועל ברכוש ועוד.
בסמכות בית המשפט לצוות על חילוט הרכב לאחר הרשעה של הנאשם
סעיף 39 א' לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי: " על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט,
בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32 או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33 אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם."
שלושה תנאים מצטברים לחילוט רכב על פי סעיף 39 לחוק סדר הדין הפלילי.
א. הרכב נתפס בשלב החקירה או לאחריה ולא הושבת על ידי קצין משטרה במסגרת השבתה מנהלית.
ב. הנאשם הוא הבעלים של הרכב – יובהר, כי הפסיקה קבעה שמדובר בבעלות ממשית ולא בהכרח בבעלות רישומית.
ג. בעל הרכב אפשר למבצע העבירה להשתמש ברכב לצורך ביצוע העבירה.
נגדיש בנוסף כי, צו חילוט יכול להיעשות בין בגזר-הדין, ובין על-פי עתירה נפרדת מטעם המדינה. הואיל וסמכות החילוט היא סמכות שברשות והיות שדינו של החילוט כדין עונש, מצווה בית-המשפט לתת דעתו גם על השלכות החילוט וכיצד הוא משתלב במערך רכיביו האחרים של גזר-הדין.
האם ניתן להתנגד לבקשת המדינה לחילוט במסגרת דיון בבית המשפט ?
התשובה לכך חיובית, פסיקת ביהמ"ש העליון קבעה מפורשות כי, חילוט רכוש בנוסף לעונש, בעקבות הרשעה, "לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים שבהם קיימת זיקה מובהקת בין ביצוע העבירה לבין הרכוש שחילוטו מתבקש, ובשים לב למכלול הענישה בנסיבות העניין" (ע"פ 2963/13, בעניין פלוני, לעיל). כן נפסק, כי שיהוי בהגשת בקשת חילוט לפי סעיף 39 לפקודה, יכול שיהווה שיקול לדחיית הבקשה.
משרדנו מתמחה בייצוג בעבירות תעבורה קלות וחמורות. במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7.
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות התקשרו עוד היום לטלפון 03-9393060 או השאירו פרטים בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.
עמית קדם-משרד עורכי דין תעבורה.
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.