האם החוק מתיר לנהג שנעצר במחסום שכרות לסרב לבדיקת ינשוף? האם כל סירוב מוביל להרשעה ? האם על השוטרים בשטח חלה חובה להסביר לנהג את ההשלכות שבסירוב לבדיקה? האם נהג יכול לסרב להיבדק בבדיקת הינשוף לדרוש להיבדק בבדיקת דם? על זאת ועוד במאמר הבא.
המסגרת הנורמטיבית בחוק
סירוב לבדיקת שכרות (תיקון מס' 72) תשס"ו-2005 (תיקון מס' 88) תשס"ח-2008
64ד. (א) סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור בפסקה (1) להגדרה "ממונה על הרכב" שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3).
מי הוא ממונה על הרכב?
החוק קובע מפורשות מי נחשב כממונה על הרכב הוא אחד מאלה, מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב או לחלופין מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי.
החוק קובע מפורשות כאשר נהג נדרש לתת דגימה לאיתור אלכוהול והנהג מסרב יראו אותו כאילו נהג בשכרות.
סירוב למתן דגימה התפרש בפסיקה ענפה בבתי משפט לתעבורה ברחבי הארץ לאורך השנים .
ניתן אפוא לחלק באופן תאורטי את הסירוב לשניים, האחת סירוב בדמות אמירה מפורשת של הנהג כי הוא אינו משתף פעולה עם השוטרים בשטח, הקבוצה השנייה היא סירוב "בהתנהגות" ועל כך נפרט בהמשך.
כפי שציינו אמירה מפורשת של הנהג כי הוא אינו משתף פעולה עם השוטרים בשטח יכולה להוביל להרשעה בבית משפט, עם זאת נציין באותה נשימה כי אין מדובר בסוף פסוק.
לא פעם נהגים סבורים כי ישתפו פעולה ועם השוטרים בתחילת ההליך, אך כאשר יבקשו לנשוף אוויר למכשיר הינשוף לא ינשפו כלל או נשפו כמות אוויר שאינה מספקת לקבלת תוצאה, יכולה לסייע להם בצורה כזו או אחרת בעתיד.
סברה זו שגויה, עשרות רבות של מקרים כאלה הגיעו לפתחם של בתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ, ההמלצה של משרדינו היא שנכון וראוי לתת דגימה במכשיר הינשוף ולקבל תוצאה כלשהיא המעידה על נהיגה בשכרות או לאו ולאחר מכן להתמודד עם המשמעויות המשפטיות הנלוות.
בתי המשפט בפסקי דין רבים קבעו כי סירוב לא חייב להתפרש כאמירה מילולית מצד הנהג, גם התנהגות מתחמקת יכולה להוות סירוב.
הסכמה לכאורה למתן דגימה, אך אי מתן דגימה בצורה מתחמקת בדמות אי מתן כמות מספקת של אוויר או טענה בדבר בעיה רפואית כזו או אחרת ללא סימוכין, יראו את הנהג כי מסרב לבדיקת שכרות.
משמעות הסירוב
נבהיר כי הסברת משמעות הסירוב לנהג מעוגנת בחקיקה, סעיף 64 (ב'(ב2) לפקודת התעבורה קובע כי על שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, חובה עליו להודיע לו בדבר מטרת נטילת הדגימה, בנוסף עליו יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה.
במילים פשוטות, לצורך הרשעה יש צורך בתיאור מפורט של השוטרים בשטח בנוגע לאופן ההסבר שניתן לנהג, הכולל בין היתר כיצד לבצע את הנשיפות למכשיר ואם ניתן לנהג הסבר בדבר המשמעויות המשפטיות שבסירוב.
נושף אבל לא מספיק ..
הרבה נהגים שוגים בהתנהגותם מכשילים את הבדיקה, הדוגמה השכיחה ביותר היא אי מתן כמות מספק של אוויר למכשיר הינשוף. כפי שכבר ציינו, בתי המשפט לתעבורה בארץ פסקו כי כי ישנן חובות נוספות המוטלות על השוטרים בזמן ביצוע בדיקת השכרות כגון, ציון לוחות הזמנים בהם נעצר הנהג, עיכובו, והתרשמות המתוארת בלשונם כיצד בפועל בוצע ההכשלה וכיצד פירשו את ההכשלה כמכוונת.
התנהגות מתחמקת ומכשילה שברור שהיא כזו, יכולה להוות סירוב המקימה את החזקה האמורה.
נבהיר כי, גם אם הנהג מסכים לתת דגימה של אוויר למכשיר הינשוף, אך בפועל מתחמק ומכשיל כל אפשרות לבדיקה, נחשב הדבר לסירוב.
סירוב לבדיקת שכרות דוגמאות מהפסיקה
בתיק תעבורה שמספרו 3408-04-14 בבית המשפט לתעבורה, הנהג התבקש לתת דגימות של ליטר אויר נשוף אך בפועל לא סיפק כמות מספקת של אוויר (נשיפות קצרות) בטענה כי עושה ככל שביכולתו, מפעיל הינשוף הגדיל לעשות ואף הדגים לנהג כיצד לבצע את הנשיפה אך ללא הועיל, לאחר שישה ניסיונות של הנהג בשטח שלא צלחו, הוגש כנגד הנהג כתב אישום בדבר נהיגה בשכרות – סירוב.
עם זה נבהיר כי, מצב רפואי המעיד על כשל בריאותי שלא מאפשר מתן כמות אוויר מספקת לצורך נטילת הדגימה יכול לסייע וחשוב ביותר לציין זאת בזמן אמת בפני השוטר בשטח ולוודא כי הדברים רשומים במזכרים/ בדו"ח עצמו, חשוב לא פחות כי טענה זו צריכה להיות מגובה במסמכים רפואיים.
האם נהג יכול לבחור להיבדק בבדיקת ינשוף או בדיקת דם?
לצערי התשובה לכך שלילית, נהג אשר מסרב לבצע בדיקת לאיתור אלכוהול בגופו באמצעות מכשיר הינשוף בטרוניה כי המכשיר "לא אמין" "מזייף" "לא חוקי" ודורש אפוא לבצע בדיקת דם ללא כל הצדקה תביא לכך שיראו בו כמסרב לבדיקת שכרות.
לעניין הדברים האמורים נבהיר כי, לשוטר נתונה הסמכות לבחור את סוג הבדיקה אותה יעבור הנהג בהתאם לשיקול דעתו, לנהג בשטח לא ניתנת אפשרות לבחור את דרך הבדיקה לאיתור אלכוהול בגופו כאמור, בחירתו של השוטר היא חלק משיקול דעתו המקצועי בהתאם לנסיבות.
יחד עם זאת, כאשר הנהג טוען למניעה רפואית בעטיה הוא מתקשה לנשוף ומשכך מבקש להיבדק בדיקת דם על מנת להוכיח את חפותו, על השוטר להשתמש בסמכותו ולשקול לערוך לנאשם בדיקת דם.
ניתן להוכיח נהיגה בשכרות אף ללא הסתמכות על בדיקה מדעית !
נבהיר כי, עפ"י פסיקת בית המשפט העליון (בר"ע 666/86 סאמי סודקי נגד מדינת ישראל) נקבע כי, אין הוכחתה של נהיגה בשכרות מוגבלת אך לשאלת אמינותן של תוצאות הבדיקה המעבדתית. ניתן להסיק זאת מממצאים נוספים, בהם אופן הנהיגה טרם עיכוב הנהג בידי השוטרים, מצבו ההכרתי כפי שנגלה לשוטרים, ריח אלכוהול הנודף מפיו ועוד.
כישלון בבדיקת המאפיינים בדמות זגזוג במבחן הליכה, ריח של אלכוהול הנודף מפיו של הנהג והודאה בחקירה כי טרם הנהיגה כי הוא שתה משקה אלכוהולי מהווים מאפיינים לשכרות.
בתי המשפט פסקו בשלל פסקי דין כי, גם אם אין בדיקה מדעית המוכיחה את שכרותו של הנאשם וניתן על בסיס מאפייני הנהג בשטח להרשיעו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים שהינה עבירה פחותה בחומרתה מעבירת הנהיגה בשכרות.
אין מדובר בסוף פסוק!
נהג המסרב לתת דגימה לצורך בדיקת שכרות, כאמור, רואים בו כמי שנהג בשכרות. עם זאת חשוב להדגיש כי ניתן לסתור חזקה זו כאשר ניתן הסבר מתקבל על בית המשפט מודע הנהג לא נתן את הדגימה כאמור, בנוסף יש צורך בהסכמת הנהג למתן דגימה מתן הסבר מפורט בשפה פשוטה ומובנת לנהג בדבר המשמעות המשפטית בדבר הסירוב למתן דגימה בהתאם לדרישת השוטר.
ענישה בבית משפט
הרשעה בנהיגה בשכרות מכוח סירוב בבית משפט, תוביל את היושב בדין להשית על הנאשם לפסילת רישיון נהיגה לתקופה של מינימום שנתיים ימים בהתאם לקבוע בחוק זאת לצד רכבי ענישה נוספים בדמות פסילת רישיון על תנאי, קנס כספי, התחייבות להימנע מביצוע עבירה דומה בעתיד ואף מאסר על תנאי.
כאשר עסקנן בעבירה שכרות חוזרת רף הענישה עולה משמעותית ועמדת התביעה המשטרתית היא לרכיבי ענישה בדמות מאסר בדרך עבודות שירות, שירות לטובת הציבור ואף במקרי קיצון למאסר בפועל.
במידה הוגש כנגדכם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, פנו עוד היום למשרדינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות !
התקשרו עוד היום לטלפון קווי: 03-9393060 
או השאירו פרטים בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.