לא פעם פונים לקוחות למשרדי ומתעניינים בייצוג משפטי בדו"ח תעבורה הטומן בחובו ניקוד חובה.
לאחר מתן הסבר לגבי הפעולות המקדימות שיש לבצע על מנת להתחיל בטיפול המשפטי כגון, צילום חומר החקירה הנלווה לדו"ח בדמות מזכרים ודו"חות פעולה שהיה על המעורבים באכיפה הגשת בקשה להישפט ועוד מגיעה שאלת השאלות עלות הטיפול משפטי, כמה זה יעלה לי ??
שאלה לגיטימית לכל הדעות, כאשר ברוב המקרים עלות הייצוג המשפטי בדו"חות מסוג ברירת משפט (דו"חות של נהג יש אפשרות לשלם את הדו"ח ולספוג הנקודות) יקר יותר מאשר לשלם את הדו"ח ו"להשים את זה מאחוריו" ואבל מזה צריך להיזהר, השיקולים לכאן ולכאן בהמשך המאמר.
מה האפשרויות העומדות בפני אזרח שקיבל דוח תנועה?
נהג שקיבל דו"ח תנועה מסוג ברירת משפט לדוגמה "נהיגה במהירות מופרזת" דו"ח בסך 750 ₪ ו- 8 נק' חובה יכול לבחור בין מס' אפשרויות:
א. להגיש בקשה לביטול הודעת תשלום הקנס מהעילות הקבועות בחוק תוך 30 יום מיום קבלת הדו"ח.
ב. להגיש בקשה להמרת הדו"ח באזהרה תוך 30 ימים מיום קבלת הדו"ח כאשר עליו לעמוד בקריטריונים הבאים : הנהג מודה בביצוע העבירה, מידת הסיכון או ההפרעה שגרם הנהג אינן חמורות, לנהג ותק של 7 שנים ברישיון הנהיגה לפחות ואין לנהג הרשעות תעבורה או אזהרה במשך 5 שנים האחרונות.
ג. לשלם את הדו"ח תוך 90 ימים מיום המצאת הדוח את סכום הקנס שנקבע לעבירה על פי החוק.
ד. להגיש בקשה למרכז הפניות נהגים להסבת הדו"ח על נהג אחר שביצע את העבירה לכאורה.
ה. להגיש בקשה להישפט תוך 90 ימים מיום המצאת הדו"ח.
אז כיצד הכי נכון לפעול? מתי כדאי לשלם את הקנס הכספי ומתי נכון להגיש בקשה להישפט ולהיעזר בשירותיו של עו"ד תעבורה?
התשובה אינה חד משמעית והיא תלויה בנסיבות הדו"ח, עברו התעבורתי של הנהג ומצב ניקוד החובה שלו במשרד הרישוי
שיטת ניקוד במדינת ישראל
משרד הרישוי במדינת ישראל מנהל מאגר מידע ממוחשב שכולל מרשם של הרשעות בעבירות תעבורה בהתאם למידע שהתקבל במשרד הרישוי לפי סעיף 10 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981.
במסגרת מרשם זה, משרד הרישוי רושם את הנקודות הנזקפות לחובתו של כל נהג בגין כל עבירה בה הורשע הטומנת בחובה נקודות חובה.
כיום במדינת ישראל ישנן 5 דרגות ניקוד : 2 נקודות, 4 נקודות, 6 נקודות, 8 נקודות, ו-10 נקודות.
מספר הנקודות לעבירת תעבורה יכול לנוע בכפולות של 2, בין 2 לבין 10 נקודות.
נהג שצבר לחובתו עד 20 נקודות חובה, תוקפן של הנקודות הללו הוא שנתיים ממועד ביצועה של העבירה האחרונה עם זאת יש צורך בקיום 2 תנאים מצטברים על מנת שהנקודות לא יהיו בתוקף (אמצעי תיקון בז'רגון המקצועי), הראשון שחלף פרק זמן של שנתיים מיום ביצוע כל עבירה בנפרד והתנאי השני הוא ביצוע בהצלחה קורס נהיגה נכונה בסיסי.
נהג שצבר לחובתו 22 נקודות חובה בפרק זמן של עד שנתיים, תוקפן של הנקודות הללו הוא ארבע שנים ממועד ביצועה של העבירה האחרונה, כאשר גם במקרה זה ישנה חובה בביצוע אמצעי תיקון בדמות קורס נהיגה נכונה בסיסי, מעבר בחינת סיום בהצלחה.
נהג שצבר לחובתו בין 24-34 נקודות חובה בפרק זמן של שנתיים, תוקפן של הנקודות הללו הוא ארבע שנים ממועד ביצועה של העבירה האחרונה, בתרחיש כזה הנהג יתבקש לבצע אמצעי תיקון בדמות קורס נהיגה נכונה בסיסי וקורס נהיגה מתקדם ומעבר בחינות סיום בהצלחה.
פסילה בפועל..
נהג שצבר לחובתו 36 נקודות ויותר, יצטרך להפקיד רישיונו במשרד הרישוי ולרצות פסילה בת 3 חודשים, בנוסף בתום ריצוי הפסילה על מנת לקבל בחזרה את רישיון הנהיגה שלו יצטרך לבצע אמצעי תיקון בדמות קורס נהיגה בסיסי ומתקדם.
זה לא נגמר..
בתרחיש בו מיום חידוש הרישיון לאחר ריצוי פסילה בת 3 חודשים, (בגין 36 נקודות קודמות) תוך 6 שנים מתאריך ביצוע העבירה האחרונה, צבר הנהג עוד 36 נקודות נוספות (כלומר 72 נקודות), יוטלו עליו אמצעי התיקון הבאים: ביצוע קורס נהיגה נכונה בסיסי, ביצוע קורס נהיגה מתקדם,
פסילת רישיון נהיגה למשך 9 חודשים וביצוע טסט ותיאוריה מחדש ובדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
למה כל ההקדמה הזאת?
בכדי להגיע לתשובה מושכלת האם עדיף לשלם את הדו"ח או לשלם לעורך דין תעבורה צריכים לקחת בחשבון מס' משתנים על מנת לקבל החלטה מושכלת.
תשלום הדו"ח כהודאה באשמה ורישום ניקוד שיכול להוביל לפסילת רישיון כפי שפורט במאמר זה.
בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון במדינת ישראל, נהג אשר שילם את הדו"ח הודה במיוחס לו, רק במקרים חריגים יהיה ניתן לבטל את ההרשעה שהשתכללה וליתן לו יומו בביהמ"ש להוכיח חפותו, לכן אל תמהרו בתשלום הדו"ח.
השלכות כלכליות- כמה זה יעלה לי הסיפור הזה?
הקורונה עדיין לא נעלמה מחיינו, הוצאה כספית בדמות שכירת שרותיו של עו"ד אינה דבר מובן מאליו ובוודאי שאינה הוצאה צפויה לכל משק בית בישראל.
עלות הטיפול המשפטי ושכירת עו"ד גבוהה ברוב המקרים מתשלום הדו"ח, עם זאת ישנן יתרונות משמעותיים שבשכירת עו"ד מקצועי שיכול במקרים מסוימים להוביל לביטול הדו"ח מחיקת הניקוד הנלווה ואף להוביל לזיכוי הנהג מהאישום המיוחס לו.
כעו"ד העוסק בתחום התעבורה, אני נתקל במסדרונות בית המשפט בנהגים שהגישו בקשה להישפט בדו"ח תעבורה והגיעו לדיון בגפם בתחושה של "יהיה בסדר ואני אסתדר עם התובע" או לחלופין מציינים בפני כי הם "ידברו עם השופט".
בלא מעט מהמקרים התובע המשטרתי באולם הדיונים שכפוף למדיניות התביעה המשטרתית, לא מקבל את רצון הנהג התמים שרק רוצה לסיים עם הפרשייה שהובילה אותו לאולם הדיונים שכל כך זר לו ועומד על שלו והנהג מוצא עצמו מול השופט שמבקש ממנו מענה לכתב האישום.
לנהג שאינו משפטן בשלב זה העלילה מסתבכת.. והוא מוצא עצמו מול השופט כאשר זה האחרון מבקש ממנו לתת מענה לכתב האישום ובמקרים מסוימים ממליץ לו לקבל את דברי התובע המשטרתי ולסיים את התיק בתוצאה שבלשון המעטה פחות טובה עבור הנהג.
עם זאת נבהיר כי ישנם שופטים תעבורה קשובים לנהג אשר ביקש להישפט ומשתדלים לברר את אשמתו עד כמה שניתן בצורה אובייקטיבית ואמיתית, עם זאת הם מוגבלים בסיוע שהם יכולים להעניק במהלך הדיון ורומזים לנהג בלא מעט מהמקרים להסתייע בשירותי עו"ד תעבורה.
בתי המשפט הוא לא מקום בו מומלץ לבצע ניסוי וטעיה, לבית משפט מגיעים רק מיוצגים על ידי עו"ד.
המילה שלי אל מול המילה למי יאמינו ??
כאשר נהג מגיע לבית המשפט ללא עו"ד כופר באישום המיוחס לו, בדיון הבא בביהמ"ש עתיד להתנהל דיון הוכחות בו יעידו עדי התביעה "בפרשת התביעה" – השוטרים המעורבים בביצוע האכיפה, בתום פרשת התביעה יעיד הנהג ויעיד בבית המשפט על שקרה בשטח וייתן את גרסתו.
על בית המשפט להתרשם מהימנותו עדותם של עדי התביעה ומהימנות עדות הנהג ועל-פיהן יכריע בדין.
מתי שכירת שירותי עו"ד ייצוג ע"י עו"ד הוא בגדר חובה ?
נהג שקיבל דו"ח הטומן בחובו 8 נק' ולדאבון רב עמדות לחובתו 30 נק', הרשעה בדו"ח זה תוביל לביצוע אמצעי תיקון בדמות פסילת רישיון ל- 3 חודשים בנוסף לביצוע מבחן עיוני ועוד.
תרחיש נוסף ששכירת עו"ד תעבורה היא בגדר חובה, כאשר עומדת לנהג פסילה על תנאי שהיא ברת הפעלה, עו"ד יכול להאריך את תוקף הפסילה על תנאי ובכך למנוע פסילה בפועל.
לסיכום, ניתן לראות ממאמר זה כי אין תשובה חד משמעית כיצד עדיף לפעול, במסגרת שיקולי כדאיות נכון וראוי להיוועץ עם עו"ד שישקף את הדברים כהווייתם.
