תאונות דרכים קטלניות- עמית קדם משרד עורכי דין תעבורה

בחודש יולי 2019 תוקן חוק העונשין תיקון משמעותי הידוע בכינויו "הרפורמה בעבירות המתה".

מדובר בתיקון לחוק המתבסס על מסקנות ועדה שהוקמה בשנת 2007 בראשותו של פרופסור מרדכי קרמניצר.

מטרת הרפורמה היא לסווג מחדש את עבירות ההמתה וקביעת מדרגי ביניים, שיאפשרו לבטא בצורה טובה יותר את האשמה של מי שהביא למותו של אחר.

בעבר היו קיימות שלוש דרגות המתה במדינת ישראל שהתבססו על החוק מימי המנדט הבריטי – רצח, הריגה וגרם מוות ברשלנות.

השינוי מאפשר להתאים לנאשם את העבירה ההולמת ביותר בהתאם להתנהגותו, כאשר הדירוג יכלול הגדרות נוספות שישקפו את הספקטרום הרחב של מקרים המובאים לדין ויאפשרו  לבית המשפט להפעיל שיקול דעת ולהביא להלימה בין חומרת העבירה לבין העונש

כיום, קיימות למעשה חמש דרגות – רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת וגרם מוות ברשלנות.

ההשלכות הרפורמה על דיני התעבורה -תאונות דרכים קטלניות 

תאונת דרכים קטלנית הינה תאונת דרכים, אשר כתוצאה ממנה נהרג אדם, בין אם באופן ישיר או עקיף.

במקרה של תאונת דרכים קטלנית, יש לייעוץ המשפטי חשיבות גורלית. וכל מילה שהחשוד יגיד בזירת התאונה או בחדר החקירות יכול להטות את הכף בין הגשת כתב אישום או לאו לכן עו"ד העוסק בתחום התעבורה בפרט בתאונות קטלניות הוא בגדר חובה.

תאונת דרכים קטלנית – עבירה המתה תוצאתית

קיים הבדל מהותי בין העבירות המתה כתוצאה ממעורבות בתאונת דרכים, כאשר הבדל העיקרי הוא ביסוד הנפשי.

מה הוא היסוד הנפשי ? ניתן להגיד את היסוד הנפשי באדם כהלך הרוח, המודעות והכוונה שליוותה את מבצע העבירה בזמן ביצוע העבירה.

הבדל נוסף משמעותי לא פחות, מתבטא בענישה הקיימת לצד כל אחת מהעבירות.

העמדה לדין והגשת כתב אישום בתאונות דרכים קטלניות, בשונה מתאונות דרכים קשות ככל שיהיו, מתבצעת ע"י פרקליטות המדינה באחת משתי עבירות כאשר נמנה אותן כעת לפי דרגת חומרתן מהקלה יותר לחמורה :

הראשונה – גרימת מוות ברשלנות

עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין וסעיף 64 לפקודת התעבורה הקובע:

"העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין".

21 (א)  רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –

(1)   שלעניין הפרטים הנותרים הייתה לפחות רשלנות כאמור;

(2)   שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור".

כאמור, מדובר עבירה שתוצאתה הינה תוצאה קשה מסוג מותו של אדם. קיימת חובה כי תתקיים התוצאה הקשה בדמות מוות של אדם. ללא קיומה של תוצאה זו, לא ניתן לייחס ולהרשיע אדם בעבירת המתה בכלל ובגרם מוות ברשלנות בפרט.

בנוסף על מנת שיהיה ניתן להרשיע נאשם בעבירה שעניינה גרם מוות ברשלנות כתוצאה ממעורבות תאונת דרכים יש צורך להוכיח כי המוות נגרם כתוצאה מפעולה רשלנית של הנאשם

חוסר מודעות להתנהגות, לנסיבות או לאפשרות גרימת התוצאה שהובילו להמתה, וכי אדם "מן היישוב" היה יכול להיות מודע להתרחשות האפשרית ולא מתוך כוונה תחילה או פזיזותו באירוע.

מה ההבדל בין רשלנות לפזיזות?

רשלנות– הוא מונח משפטי אשר משמעותו מעשה או מחדל אשר גרמו לנזק פיזי ממשי לאדם אחר, נזק אשר לא היה מתרחש לולא ההתנהגות הרשלנית, כאשר בנסיבות העניין, אדם מן היישוב יכול היה לצפות את האפשרות לגרימת תוצאה קטלנית.

פזיזות מוגדרת אחת משתיים:(א) אדישות – שוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאה האסורה;
(ב) קלות דעת – נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה האסורה, מתוך תקווה להצליח למנוע את התוצאה האסורה.

הרי בעבירת המתה בקלות דעת נדרש להוכיח יסוד נפשי של פזיזות, כלומר מודעות לאפשרות התרחשותה של התוצאה הקטלנית ועמה אדישות או קלות דעת לאפשרות התקיימותה של התוצאה.

השנייה -המתה בקלות דעת (בעבר עבירת הריגה).

 301ג' לחוק העונשין קובע: הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.

עד לתיקון חוק העונשין בחוק, ניתן היה להעמיד לדין נאשם בתאונת דרכים קטלנית בעבירת הריגה (שבצידה עונש של עד 20 שנות מאסר) כיום, עבירת ההריגה הרלוונטית לתאונות דרכים קטלניות ברף הגבוה היא עבירת ההמתה בקלות דעת. העונש הקבוע בחוק למי שהורשע בעבירה זו הוא עד שתים-עשרה שנות מאסר.

עבירה שעניינה המתה בקלות דעת תיוחס לאדם אשר גילה אדישות, קלות דעת או פזיזות לגבי התוצאה היכולה להיגרם ממעשיו.

כאמור, ההבדל בין גרימת מוות ברשלנות לבין עבירת הריגה, הוא היסוד נפשי של מבצע העבירה.

בית המשפט יידרש לבחון מבחן משפטי שבעזרתו, ניתן לקבוע מהי העבירה בה יש להרשיע את אותו מבצע, והיא תיבחן באמצעות השאלה האם נלוותה לאותה התנהגות של מבצע העבירה מחשבה פלילית וכוונה.

דוגמאות מהשטח לייחוס היסוד הנפשי של עבירת המתה בקלות דעת

-חציית קו הפרדה רצוף תוך כדי סיכון עוברי הדרך. לדוגמה, עקיפת רכב על קו הפרדה רצוף ומעורבות בתאונת דרכים בה נהרג אדם.

-נהג בשכרות או תחת השפעת סם ובשל כך נגרמה התאונה.

-מותו של אדם שנגרם תוך כדי עבירת "פגע וברח" .

סיכום ביניים:

כפי שניתן להבחין ההבדל בין שתי העבירות נעוץ ביסוד הנפשי- דהיינו הלך הרוח, המודעות והכוונה שליוותה את מבצע העבירה בזמן ביצוע העבירה.

היסוד הנפשי הוא זה אשר יקבע איזה כתב אישום יוגש כנגד הנהג והמשמעות מרחיקת לכת לאור הבדלי הענישה בין גרימת מוות ברשלנות לבין המתה בקלות דעת.

אינטרס ציבורי בדבר העמדה לדין בתאונות דרכים קטלניות

בתאונות דרכים קטלניות קיים אינטרס הציבורי מחייב העמדה לדין. עם זאת ישנם מקרים בתרחישים בהם ניתן להתחשב בחשוד ויובילו לאי העמדה לדין או הגשת כתב אישום כאשר מיוחסת לנאשם עבירה פחותה יותר כטומנת בחובה ענישה מקלה יותר במקרה של הרשעה.

לדוגמה הורה שהיה מעורב בתאונה דרכים קטלנית בה קיפח חייו בן משפחה של הנהג.

בחודש ינואר  2017 פרסם  פרקליט המדינה דאז שי ניצן הנחיה, המתווה את מדיניות ההעמדה לדין של הורים הגורמים ברשלנות למות ילדיהם או לפגיעה קשה בהם כאשר ההנחיה מתייחסת ל-3 מצבים: תאונת דרכים, שכחת ילד ברכב וטביעה.

הדילמה הקשה העומדת בפני פרקליטות המדינה, האם להעמיד לדין הורה בגין גרימת מותו ברשלנות של ילדו.

מחד, מדובר אובדן חיי אדם בשל התנהגות רשלנית. מאידך ישנו אינטרס ציבורי בהעמדה לדין והטמעת נורמות התנהגותיות ראויות.

כאשר מודבר גרימת מוות ברשלנות על-ידי הורה בתאונת דרכים, תטה פרקליטות המדינה  להעדיף את האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין, עם זאת נבהיר כי הימנעות מהגשת כתב אישום במקרים אלו תיעשה כחריג בהתאם לנסיבות האירוע ומשתנים נוספים.

מדיניות ענישה

מיד עם קרות תאונה דרכים קטלנית, הנאשם צפוי למספר סנקציות כאשר המטרה הראשונה היא "לצנן" אותו מלנהוג לאחר אירוע טראומטי בדמות קיפוח חיי אדם בתאונה.

פסילה מנהלית מיד לאחר התאונה, החשוד מזומן לשימוע בפני קצין משטרה, לאחרון יש סמכות לפסול את רישיונו של החשוד לפרק זמן של 90 ימים.

קיימים כללים מנחים, בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונה קטלנית בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון.

ביהמ"ש העליון פסק כי ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה.

נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים, כאשר אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות.

בתי המשפט קבעו ללא עוררין כי אין חולק שתאונת דרכים קטלנית יש בהן בכדי לפגוע בערך המוגן העליון-קדושת חיי אדם.

מהם פערי הענישה כאשר האישום הוא גרימת מוות ברשלנות vs המתה בקלות דעת?

ראשית נציין כי הדיון בכל אחת מהעבירות יתנהל בבית משפט שונה. כאשר מיוחס לנאשם עבירת גרם מוות ברשלנות עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין וסעיף 64 לפקודת התעבורה, התיק יתנהל בבית משפט לתעבורה.

במקרה של הרשעה, בית משפט יכול השית על הנאשם עונש בדמות מאסר מאחורי סורג ובריח של עד 3 שנות מאסר. זאת בנוסף לרכיבי ענישה נוספים לרבות פיצויי כספי למשפחת המנוח.

כאשר מיוחס לנהג עבירת המתה בקלות דעת לפי סעיף 304ג' לחוק העונשין התיק יתנהל בבית המשפט המחוזי.

במקרה של הרשעה בית המשפט  בית המשפט יכול להשית על הנאשם עונש בדמות מאסר מאחורי סורג ובריח של עד 12 שנות מאסר בנוסף לרכיבי ענישה נוספים.

חשיבות היוועצות עם עו"ד תעבורה

ליווי החשוד לפני ובמהלך חקירה על ידי עורך דין המומחה בתחום התעבורה עוד בטרם מתן גרסת הנהג לאירוע וחקירה היא בגדר חובה.

תפקיד עו"ד עורך הדין הוא ללוות את הנאשם במהלך החקירה ובמהלך המשפט.

משרדנו מתמחה בייצוג בעברות המתה בכלל ובעבירת גרם מוות ברשלנות/המתה בקלות דעת בפרט.                                      במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7.
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, אל תהססו והתקשרו 03-9393060 טלפון קווי או השאירו פרטים בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.
במקרים דחופים ניתן להתקשר לטלפון 050-6676664