מי יכול להיות מואשם בגין חריגות בנייה?

סעיף 243 (ג) לחוק התכנון והבניה קובע, כי מקום בו בוצעה עבירה של עבודה אסורה, ניתן להאשים בה אחד או יותר מהגורמים שלהלן:

(1)   בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור;

(2)   בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;

(3)   בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;

(4)   מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;

(5)   מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו;

(6)   האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה;

(7)   הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו.

חוק התכנון והבנייה מטיל אחריות פלילית על בעל השליטה במקרקעין, כלומר מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, גם בתרחיש בו העבירות בוצעו בהסכמתו או ללא הסכמתו של בעל המקרקעין. בנוסף, ניתן להטיל אחריות על הגורמים הבאים:

• בעל ההיתר או מי שמוטלת עליו החובה להיות בעל ההיתר.
• בעל השליטה במקרקעין.
• מי שמחזיק בפועל במקרקעין.
• מי שביצע בפועל את העבירה האמורה.
• האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה.
• הקבלן הראשי – למעט עובדיו של הקבלן.